החלטה בתיק הע"ז 1816-08

1.         לפניי בקשה לעיכוב ביצוע גזר הדין מיום 8/5/13.

הרקע להגשת הבקשה

2.         הנאשמים הורשעו ביום 28/11/04, לאחר  ניהול הליך משפטי בעבירה של העסקת עובד זר , בניגוד לסעיף 2(א) ל חוק עובדים זרים, התשנ"א-1991 וזוכו מעבירה זו ביחס לארבעה עובדים נוספים.  כמו כן, הנאשם 2  (להלן- הנאשם)הורשע  באחריות של מנהל ונושא משרה בנאשמת לפי סעיף 5 ל חוק עובדים זרים.

3.         ביום 8/5/13 ניתן גזר דין שהטיל על הנאשמת 1 (להלן-הנאשמת)  קנס כספי בסך 23,360 ש"ח שחולק ל-5 תשלומים שווים ועל  הנאשם הוטל קנס כספי בסך 11,680 ש"ח שחולק ל-10 תשלומים שווים.

4.         הנאשמים הגישו  הבקשה הנוכחית בטענה כי  החליטו להגיש ערעור על פסק הדין וכי יעשו כן במועד הקבוע לכך בחוק.

5.         הנאשמים טענו כי ביצוע ביצוע גזר  הדין יגרום לתוצאה לפיה הערעור שיוגש מטעמם יהיה תיאורטי בלבד בעוד שעיכוב ביצוע גזר הדין  לא  יגרום כל  נזק למאשימה.

6.         המאשימה בתגובתה התנגדה לבקשה וטענה כי אין מקום לעכב תשלום קנס שהוטל על הנאשמים שכן בניגוד לעונש  מאסר, קנס ששולם ניתן להשיב אם יוחלט על ביטולו  המלא או  החלקי.

7.         עוד נטען כי גם מבחינת סיכויי הערעור אין מקום להיעתר לבקשת הנאשמים. בקשתם אינה מפורטת כלל ואין די בכך שהמועד האחרון להגשת הערעור הוא לאחר מועד תשלום הקנס. לא ניתן ללמוד מן הבקשה מהן הסיבות שבהתקיימותן עשוי  הערעור להתקבל ודי בכך לדחות הבקשה.  מעבר לכך הכרעת הדין מבוססת הן מבחינה עובדתית והן מבחינה משפטית ונראה כי סיכויי הערעור קלושים.

הכרעה

8.         ככלל, אין מקום לעכב תשלומו של קנס שנגזר על נאשם, שכן "בניגוד לעונש מאסר, שריצויו אינו הפיך, קנס ששולם ניתן להשיב, אם יוחלט על ביטולו המלא או החלקי" (ע"פ 1467/01 ג'אזי ווזווז נ' מדינת  ישראל, מיום 30.7.01; ע"פ  2802/03 אלי סדון נ' מדינת ישראל, מיום 23.6.03).

9.         כדי לזכות בעיכוב ביצוע של פסק דין כספי, מוטל על המבקש להראות שאם יזכה בערעור לא יוכל לגבות בחזרה מן הזוכה את כספו.( ב"ש  978/84 שיכון עובדים בע"מ נ' דבורה ושמעון  מלובנציק פו , פ"ד ל"ח(4) 572). חשש זה אינו מתקיים כאשר מדובר בחיוב כספי לטובת המדינה, שחזקה עליה כי תשיב למבקש את כספו אם יזכה בערעורו (ע"א 6197/00 עו"ד אביגדור פלדמן נ' שופט בית המשפט המחוזי נצרת אהרון אמינוף, מיום14.11.00).

10.       לאחר  שנתתי  דעתי לכלל נסיבות העניין, לרבות טענות הנאשמים והעובדה כי טרם הוגש ערעור, לא  מצאתי  כל עילה המצדיקה עיכוב ביצוע תשלום הקנס שהוטל על הנאשמים ודין הבקשה להידחות.

11.       באשר לסיכויי הערעור- הנאשמים הורשעו על  סמך מכלול הראיות והעדויות שהובאו בתיק. מלבד העלאת הטענה  כי  יגישו ערעור על פסק הדין, הנאשמים לא  פרטו כיצד טענה זו  באה לידי ביטוי ומדוע סיכויי הערעור גבוהים.

12.       כמו כן, הנאשמים לא  הביאו כל ראיה בדבר  הנזק שיגרם להם אם לא יעוכב ביצוע תשלום הקנס. הכלל הוא שאין מקום לעכב תשלומו של קנס שנגזר על נאשם שכן בניגוד לעונש מאסר, שריצויו אינו הפיך, קנס ששולם ניתן להשיב, אם יוחלט על ביטולו המלא או החלקי. יתרה מכך, מדובר בקנס המשולם לקופת המדינה, וככל שהמדינה תחויב בהשבת הקנס, כולו או חלקו, לא יהא כל קושי להיפרע ממנה.

13.       אשר  על כן, הבקשה לעיכוב ביצוע  גזר  הדין- נדחית.

14.       החלטה זו ניתנה ע"י הח"מ, בשל שהותה של השופטת הןפמן בשבתון.

ניתנה היום, י"ט סיון תשע"ג, ( 28 מאי 2013), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: